זרעי אגרוסטמת השדות

האגרוסטמה מפורסמת כצמח מלווה של גידולי חקלאות. הזרעים של האגרוסטמה רעילים מאוד ויכולים להוביל לשילשולים והקאות.

תפוצה בארץ: עמק ירדן עליון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, השרון והשפלה.
אזורי גידול: אגרוסטמת השדות היא מין נדיר ביותר בארץ, על סף הכחדה. לאחרונה נותרו רק תצפיות בודדות בה בגולן (האוכלוסייה היחידה הידועה בארץ כיציבה היא אוכלוסיית הר אביטל והר בנטל)

את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר - ינואר.
את כמות הזרעים יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. שקית זרעים אחת מתאימה לכיסוי שטח בגודל של כ- 3 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
לאחר הנביטה, במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) כדאי להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח.

לאחר ההתבססות אין צורך בהשקיה מלאכותית אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.

אגרוסטמת השדות היא צמח שדות שהיה נפוץ בכל אירופה, דרומה עד הים התיכון ומזרחה עד להרי הקווקז ורוסיה המערבית. תפוצתו העיקרית היא בשדות בעיבוד חקלאי מסורתי שם הוא התפתח והתפשט כעשב רע. עם צמצום שטחי החקלאות ובעיקר עם המעבר מעיבוד מסורתי למודרני שמתאפיין בריסוס בקוטלי עשבים וחרקים בררנים, שימוש מוגבר בחומרי דישון, בגידול מתמשך של זנים מסחריים חד-גוניים הזרועים בצפיפות רבה ובמיוחד בשיפור שיטות בירור הזרעים המשמשים כמקור לזריעה בשדות החקלאים התמעטו האוכלוסיות (Barrett, 1983) ונותרו כיום בעיקר בשולי אזור התפוצה באזורים בהם מתקיימת עדיין חקלאות מסורתית (בלקן, טורקיה, קווקז וכו'). בישראל, בצפון אירופה, ובמרכזה הצמח כמעט נעלם עד להכרזתו במספר מדינות כצמח בסכנת הכחדה (Sutcliffe and Kay, 2000).

בצפון הגולן גדל הצמח במדרונות בזלתיים יובשניים – בית-גידול שונה לחלוטין מהמעונות שהוא גדל בהם בדרך כלל.