מארז כלנית מצויה Anemone Coronaria.. Product #: 89775 Regular price: ₪56 ₪56 קיים במלאי

מארז כלנית מצויה - 10 יחידות

קוד מוצר: 89775
זמינות: קיים במלאי
משקל מכירה בסיסי: 100 גרם

מחיר: ₪56  ₪40

- +

שם מדעי: Anemone coronaria. משפחה: נוריתיים. צורה: גיאופיט רב שנתי.

מראה: הכלנית היא גאופיט רב-שנתי הגדל בבָּתוֹת, בקרקעות כבדות לא-מופרעות ולא-מלוחות.
לכלנית ישנו גבעול עגול המשתרע לגובה שנע בין 20 ל- 30 ס"מ. הגבעול נעטף בכשלושה עלים גזורים כאשר כל גבעול נושא פרח בודד.פרחי הכלנית מבצעים תנועה של פתיחה וסגירה של הפרח בהתאם לתנאי מזג האוויר. גבעולה של הכלנית התקצר וכעת הוא דומה לפקעת עגולה, ישירות ממנה יוצאים העלים והפרחים הבוקעים את האדמה בכיפוף קל ואח"כ מתיישרים.
פרח הכלנית הוא פרח גדול שקוטרו 3 עד 10 ס"מ בדרך כלל, ובזנים מתורבתים יכול להגיע גם ל-15 ס"מ. כל פרח בכלנית פורח ימים ספורים, נסגר בשעות הלילה ונפתח בשעות היום. סגירת הפרח מגינה על האבקה מלחות ומקור, ולכן בימים גשומים ישנם פרחים הנשארים סגורים. צבע הפרח נקבע גנטית, באמצעות צירוף הגנים מהאב ומהאם. הצבעים השכיחים פרט לאדום הם ורוד, לבן, סגול, כחול, וגוני-ביניים ( ישנם כ 25 גווני צבע בפרחי הכלנית בארץ). צבע הכלנית מושפע מריכוז הפיגמנטים האדומים – ככל שהאדומים מעטים יותר, צבעים אחרים יוכלו לבלוט.
הצבעים של הכלניות נקבעים על ידי שלושה גנים בשלושה לוקוסים: אדום, לבן וסגול. לכל גן יש שני אללים(צורה מולקולרית), כאשר כל אלל יכול להיות דומיננטי (שלטני) או רצסיבי (נסגני). בכלניות דווקא האללים הרצסיביים הם הקובעים את הצבע כאשר כלנית עם לפחות אלל אדום דומיננטי אחד ושני אללים לבנים רצסיביים תהיה לבנה, כלנית עם שני אללים אדומים רצסיביים תהיה אדומה, כלנית עם לפחות אלל אדום דומיננטי אחד, אלל לבן דומיננטי אחד ושני אללים סגולים רצסיביים תהיה כחולה-סגולה, כלנית שכל צבע בה כולל לפחות אלל דומיננטי אחד תהיה ורודה.
(הכלניות האדומות בדרך כלל פורחות כ-3 שבועות מאוחר יותר אחרי הכלניות הצבעוניות, וגם נובלות אחריהן).
פקעת הכלנית מכילה עמילן כחומר תשמורת, מתחדשת מידי שנה כאשר בראש הפקעת הישנה נוצרת פקעת חדשה המתמלאת בחומרי התשמורת שהצטברו בפקעת מהשנה שעברה (גם בזכות הפוטוסינתזה בעלי הצמח).
מאחר שכל פקעת צומחת מעל קודמתה, היא קרבה מאוד לפני השטח, ושורשים מיוחדים בתחתית הפקעת מתכווצים ומושכים אותה כלפי מטה לכיוון הקרקע. הכלנית מואבקת על ידי מגוון חרקים, הניזונים משפע האבקה שבפרחים, העשירה מאוד בחלבונים, מכינה אותן לקראת תקופת הרבייה שלהן. כמו כן, גם חרקים תורמים להאבקת הכלנית. על-מנת לאפשר הפצה יעילה למרחקים, הגבעול הנושא את הפרח ממשיך להתארך לאחר הפריחה, כך שהפרי הבשל, שממנו משתחררים הזרעים, מוגבה מעל שאר הצמחייה (כך גם הרוח הנושבת מסייעת בהפצתם).
פרי הכלנית כולל כמה מאות זרעים, הזרע נובט כעבור כמה חודשים בסתיו, ומגיע לכלל פריחה כבר אחרי 2-3 שנים.

dec mars

בימי קדם, בעיקר ברומא, השתמשו בפרחי הכלנית נגד כאבי ראש, ובפקעתה נגד כאבי-שיניים. אצל הערבים עלי כלנית נחשבים כסגולה להגברת הטלה של תרנגולות, ביוון העתיקה נהגו לטפטף לאף מיץ מפקעות כלנית לשם טיהור הראש. בזרי כלנית נהגו לעטר את מזבחה של ונוס, ומכאן עד היום השם המדעי של המין (coronaria) שפירושו עטרה.

תפוצה בארץ: חרמון, גולן, גליל, לאורך מישור החוף \, עמק הירדן, העמקים והגלבוע, הרי השומרון ויהודה, מדבר יהודה, בקעת ים המלח ובקעת הירדן, שפלה, נגב והרי אילת.
איזורי גידול: סוג הקרקע שעליה צומחת הכלנית עשוי להשפיע על ריכוז הפיגמנט, ולכן נראים לעתים שדות כלניות שבהם כל הפרחים באותו הצבע. כלניות לא-אדומות גדלות על קרקע בזלתית, קרקעות אלוביאליות כבדות (נטולות מינרליים) או על קרקעות עשירות במינרלים על סלע גיר קשה. לעומתן, כלניות אדומות גדלות גם על קרקע שעל גבי סלע גיר רך.

מומלץ לשתול בחודשים ספטמבר- ינואר.
לשתול בעומק כפול מגובה הפקעת- כ-7 ס"מ. כאשר השורשים כלפי מטה.
מומלץ לשתול במקבצים של 5 יחידות במקבץ, במרחק של 10 ס"מ אחד מהשני.
לאחר הטמנת הפקעת יש לכסות אותה קלות ולהשקות השקיה ראשונית לסגירת האדמה מסביבה.
השקיה אינה פוגעת בפקעת אך גם לא מומלצת ולכן רצוי שלא לשתול במקום מושקה ולא להשקות בחודשי הקיץ.
ניתן להשקות החל מחודש אוקטובר ועד חודש אפריל.
בניגוד לטיפול בפקעות תרבותיות, את פקעות ובצלי הבר לא נחוץ להוציא מהאדמה בסוף עונת הפריחה, יש להשאיר אותם בקרקע והם יצמחו מחדש בעונה הבאה.
מתאים לשתילה באזור- שמש.

השם "כלנית" נגזר מהמילה "כַּלָּה", שכן הכלנית יפהפייה ומלכותית כמו כלה ביום חתונתה. הכלנית מצויה היא אחד מכ- 120 מינים של הסוג כלנית ממשפחת הנוריתיים והיחיד הצומח בר בארץ ישראל, לכן היא צמח מוגן וקטיפתו אסורה.
הכלנית מזוהה עם פרח הנעמן – הפרח שצמח מטיפות דמו של נער יפהפה שמת בדמי עלומיו, ושב לחיים מדי אביב וקמל בקיץ.
אנשי הישוב כינו "כלניות" את חיילי הדיווזיה המוטסת הבריטית השישית שהוצבה בארץ ישראל בספטמבר 1945. הכינוי נבע מהכומתות האדומות שחבשו חיילי דיוויזיה זו כצנחנים.