זרעי חרצית השדות

צמח החרצית מכיל חומרים הנקראים פירטרינים (pyrethrins) שהינם רעילים לחרקים, וכך מגנים עליו מפני הרביבוריה (אכילת צמחים ע"י בעלי חיים).
שמן החרצית מוריד חום ,משכך כאבים, אנטי-ראומטי בעל השפעה מאזנת על מערכת העיכול ומערכת הרבייה הנשית, מיגרנה, כאב ראש, חום גבוה, הפרעות הקשורות במחזור החודשי, דלקות מפרקים ראומטיות.

תפוצה בארץ: בגולן ובגליל, העמקים, אזור הכרמל, הגלבוע, הרי שומרון ויהודה, השרון והשפלה, הרי הנגב.
איזורי גידול: גדל בקרקעות שאינן מלוחות, ים-תיכוני, בתות הספר, בעיקר בבתי-גידול טבעיים, אך גם בקרבת האדם.

את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר - ינואר.
את כמות הזרעים יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. שקית זרעים אחת מתאימה לכיסוי שטח בגודל של כ- 3 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
לאחר הנביטה, במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) כדאי להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח.

לאחר ההתבססות אין צורך בהשקיה מלאכותית אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.

מקור השם חרצית מהמילה "חרוץ", שפירושו–זהב, שהרי החרצית צבעה זהוב ומזכיר את צבע הזהב.
החרצית היא הפרח הלאומי של יפן והיא מופיעה גם בסמל יפן.
החרציות הן צמחים חד-שנתיים, הפורחים בדרך כלל בסתיו. עם זאת ניתן לכוון את פריחתם גם למועדים אחרים על ידי הארתם גם בשעות הלילה. כיום מגדלים חרציות בהיקף נרחב בחממות. ריבוין נעשה על ידי זרעים או ייחורים.