זרעי חפורית הפקעים

ישנם ארצות שזורעים בהן את המין כצמח-מרעה.

תפוצה בארץ: הגולן והגליל, עמק הירדן העליון, העמקים, הכרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, השפלה, הנגב הצפוני ובקעת הירדן.
איזורי גידול: חפורית הפקעים גדלה בשדות, בבתה וכן בצידי דרכים ותעלות. היא נפוצה בהרים ביהודה, בנגב ובחרמון וכן בעמק יזרעאל.

את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר - ינואר.
את כמות הזרעים יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. שקית זרעים אחת מתאימה לכיסוי שטח בגודל של כ- 3 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
לאחר הנביטה, במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) כדאי להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח.

לאחר ההתבססות אין צורך בהשקיה מלאכותית אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.

חפורית הפקעים שייכת למשפחת הדגניים. משפחת הדגניים (שם מדעי: Poaceae, נקראה בעבר בשם המדעי: Gramineae), מונה בין 400 ל- 650 סוגי צמחים הכוללים בין 7,000 ל- 12,000 מינים.
חשיבותה הכלכלית של משפחת הדגניים:
משפחת הדגניים היא אחת ממשפחות הצמחים בעלות החשיבות הגבוהה ביותר מבחינה כלכלית ומיני הצמחים שבה נפוצים מאוד בחקלאות. חשיבות זו נובעת מהעובדה שהצמחים ממשפחת הדגניים מהווים מרכיב עיקרי למזון האדם והחי, וכן משמשים למטרות נוספות בתעשייה כמו משקאות, צמחי מרפא, הפקת סוכר, הכנת כלים וחפצי אמנות שונים, חומרי בניין ואף תחליפי דלק.מרכיבי הצמחים ממשפחת הדגניים הם עטירי שומן, חלבון ופחמימות (בעיקר הזרעים) ומהווים מרכיב עיקרי במזון האדם והחי. תהליך תפיחת הגרגיר מעורר תהליך תסיסה, בו מיוצר אלכוהול ע"י פעולות פירוק המבוצעות על ידי אנזימים. הגבעול, הקנה והעלים משמשים בעיקר מזון לבעלי חיים. הם מורכבים מסיבים תזונתיים (תאית) המתעכלים באופן איטי ויעיל במערכות העיכול של האדם והחי, ומשמשים מקור אנרגיה חיוני. החיטה, למשל, מהווה כ- 1/5 מכמות האנרגיה היומית הדרושה לאדם.