זרעי נשרן מכחיל

משמש בעיקר לנוי ולפרוייקטים ברחבי הארץ. מיליון צמחי בר נשתלו לאורך כביש חוצה ישראל, במסגרת פרויקט השבת הצומח לכביש חוצה ישראל.
הצמחים נשתלו במדרונות לצד הכביש ובין המסלולים. במבצע ניתן דגש רב להחזרת הצמחיה לאותו אזור שבו היא גדלה כדי לא לפגוע במרקם הטבעי ובבתי הגידול של הצמחיה בארץ ישראל.

תפוצה בארץ: בגולן ובגליל, העמקים, הגלבוע, אזור הכרמל, הרי שומרון ויהודה, השרון והשפלה.
איזורי גידול: גדל בקרקעות שאינן מלוחות, גדל בשולי חורשים, בבתות וגריגות.

את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר - ינואר.
את כמות הזרעים יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. שקית זרעים אחת מתאימה לכיסוי שטח בגודל של כ- 3 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
לאחר הנביטה, במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) כדאי להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח.

לאחר ההתבססות אין צורך בהשקיה מלאכותית אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.

ב"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל" מאת הפרופ' אלכסנדר איג, מיכאל זהרי ונעמי פינברון (תשי"ג, 1953), מופיע הצמח עדיין בשם המדעי Oryzopsis coerulescens ושם נזכר לראשונה שמו העברי "נשרן מכחיל", בהתאמה לשם הלטיני.
שם עברי זה נשמר בחלק הרביעי של הפלורה פלשתינה (1986) שנכתב בידי עוזרתו של איג, הפרופ' נעמי פינברון, למרות שכאן כבר תוקן השם המדעי ל-Piptatherum blancheanum. לימים נכלל השם "נשרן מכחיל" ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).