זרעי צתרה ורודה

לצתרה שימושים רבים הן כתבלין והן כתרופה עממית לפגעים בדרכי הנשימה, העיכול ומערכת העור. גם נגד סחרחורת, להרגעת עצבים ועוד. 
ממומלץ כצמח כיסוי, ייצוב מדרונות ומסלעות.

תפוצה בארץ: הגליל, הגלבוע, הר הכרמל, מישור החוף, הרי שומרון ויהודה, השפלה.
איזורי גידול: צתרה ורודה גדלה בבתה ובגריגה בחבל ההר הימתיכוני. היא שולטת במיוחד בסלעי קירטון, עולה גם בחוואר ובסדקי-סלעים גירניים (מתאים לגידול באזור שפלת החוף, הנגב והערבה).

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר- ינואר.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע.
יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר.
לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע.
יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה).
במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים.
במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא ישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח.
במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

משתמשים בעליה של הצתרה הוורודה (טריים או מיובשים) אותם אוספים בעונת הצמיחה. חלק מתכונות עלי הצתרה הוורודה: אנטיבקטריאלית, ארומטית, מחזקת, מסייעת לעיכול, ומכייחת (עוזרת להוצאת הליחה המצטברת).