זרעי געדה מצויה

געדה מצויה נחשבת לאחד מצמחי-הרפואה החשובים ביותר שקיימים. משתמשים במשקה שנחלט מעליה להגברת תיאבון, לטיפול בפצעים פתוחים, להרגעת תינוקות, וכן נגד כאבים, חום, צמרמורת, סוכרת, קצרת, תולעים בבטן, מחלות פנימיות בכליות ובאברי המין, פגעים במערכת העיכול, בעיות במערכת הנשימה, בחילה בהריון, חולשה בזמן וסת.

תפוצה בארץ: בגולן ובגליל, בעמקים, בגלבוע, הר הכרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, בקעת ים המלח, בשרון ובשפלה, בהרי הנגב ובעין גדי, הרי אילת, בקעת הירדן.
איזורי גידול: ואדיות, סלעיים במדבריות חמים. ניתן למצוא את הגעדה גם בדרום הנגב והערבה.

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר- ינואר.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע.
יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר.
לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע.
יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה).
במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים.
במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא ישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח.
במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

יש המאמינים גם בסגולותיה נגד עקיצות עקרב, וכן לשיפור הראיה ולחיזוק הזכרון (מומחים מצביעים על הבדלים בסגולות הרפואיות בין זנים או טיפוסים שונים של הגעדה כמו כן, בישול של 50 גרם בליטר מים, יצירת אוהל ממגבת ושאיפת האדים נחשבים כתרופה לקצרת והצטננות).